מידע נוסף

מידע נוסף
ייעוץ טרם חקירה ובמהלכה
המשרד מעניק ליווי ויעוץ שוטף בכל שלבי החקירה
ומול כל מסגרות הגופים החוקרים




קרא עוד

הלבנת הון

<strong>הלבנת הון</strong>

חוק איסור הלבנת הון – כללים בסיסיים

מאת עו'ד גיל קרן

אורי קינן ושות' עורכי דין

 

חוק איסור הלבנת הון על שום מה?

 

המשנה לנשיא מ.חשין כינה בלשונו הציורית את התוספת החדשה לעבירות המשפט הפלילי- עבירות הלבנת הון, כך: 'אל 'שדה החוחים' של העבירות הפליליות במשפטינו ניתוסף קוץ חדש – זן חדש של עבירות – הלא הן עבירות הלבנת הון' (ע'א 9796/03 שם טוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נט(5) 397, 405 (2005)).

 

חוק איסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000 כחלק ממלחמה בנושא 'הלבנת ההון' המתפתחת במדינת ישראל בשנים האחרונות. במסגרת המלחמה בהלבנת ההון ננקטו מספר צעדים משמעותיים שלא היו כאן קודם לכן. נחקק חוק איסור הלבנת הון, התש'ס- 2000, הוקמה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור בפברואר 2002, מתבצעות חקירות ומוגשים כתבי אישום על ידי משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, הוקמו גופי פיקוח על מגזרים שונים במשק וכן חיזוק הפיקוח על ידי הרגולטורים השונים ביניהם משרד האוצר, הבנק לישראל (בשיתוף פעולה עם יחידות בינ'ל) ועוד.

בעקבות החידושים הללו מדינת ישראל יצאה מהרשימה השחורה של ה- FATE (Financial Action Task) המאפיינת את המדינות שאינן משתפות פעולה בנושא המלחמה בהלבנת ההון.

המטרה העיקרית של מדינת ישראל  במיסוד הלחימה בהלבנת ההון היא ההבנה שנטרול יסוד הרווח הצומח מעבירות פליליות מהווה כלי חשוב במאבק הפשיעה. 'השקעת אמצעים לנטרול יסוד הרווח מעסקאות עברייניות משרתת תוצאה כפולה: האחת- הון המוצא מן המחזור לא ניתן לשימוש חוזר לצורך מימון עסקאות עברייניות נוספות, השנייה- מניעת הרווח מן העבריין מבטלת את התמריץ לעבור עבירה' (דברי הסבר להצעת חוק איסור הלבנת הון, התשנ'ט-1999, ה'ח 2809, בעמ' 421 (להלן: 'דברי הסבר')).

 

הלבנת הון מהי?

עשיית פעולה ברכוש, במטרה להטמיע רכוש, שמקורו בפעילות עבריינית, בתוך רכוש הנושא אופי חוקי ותמים. תוך טשטוש מקורו הבלתי חוקי של הרכוש. (מוגדר בדברי הסבר, ע'מ 420).

כלומר: כסף שהושג באופן בלתי חוקי (לדוגמא: סחר בסמים) שמכניסים אותו באופן לכאורה תמים לתוך מערכת ומחזור של עסק חוקי.

מהם  סעיפי העבירות הפליליות הקבועים בחוק?

סעיפים 3 ו- 4 לחוק קובעים את העבירות שבאיסור הלבנת הון ועשיית פעולה ברכוש הקשור לעבירה קודמת. כלומר, כאשר מאשימים מאן דהוא בעבירת הלבנת הון הוא יואשם באחד מהסעיפים הללו.

 

כדי שיהיה ניתן להאשים בעבירת הלבנת הון על העבירה הקודמת להימצא בסעיף 2 ובתוספת הראשונה לחוק. במילים אחרות, העבירה צריכה להיות 'עבירת מקור'. עבירת המקור היא עבירה שנעברה בישראל או במדינה אחרת, בין העבירות העומדות בבסיס 'עבירות המקור' הן: עבירות של סחר בסמים מסוכנים, מרמה, סחיטה, זיוף, סחר בלתי חוקי בנשק, סרסרות לזנות, ניהול רשת הימורים וכן קשר לעבור עבירה מעבירות אלה.

 

סעיף 3(א) לחוק מהווה את לב ליבו של החוק, הוא קובע כי מי שעושה פעולה ברכוש שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירה ו/או רכוש ששימש לביצוע העבירה ו/או שאיפשר את ביצוע בעבירה  ו/או רכוש שנעברה בו העבירה, וזאת כשמטרת הפעולה להכשיר את הרכוש על ידי הסתרה או הסוואה של המקור, את זהות בעלי הזכויות בו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו. כלומר כאשר מטרת הפעולה היא ניתוק הקשר בין הרכוש לבין מקורו האסור - דינו 10 שנות מאסר.

סעיף 4 לחוק לא מצריך שהפעולה ברכוש תלווה באקט של הסתרה או הסוואה המנתק את הקשר בין הרכוש למקורו אלא די שמדובר ברכוש שמקורו בעבירת מקור ושסוג הרכוש מפורט בתוספת השנייה, לדוגמא: חפצי אומנות, כלי קודש ויודאיקה, כלי תחבורה, ניירות ערך, עתיקות ועוד בשווי של 150,000 ₪, או רכוש מסוג כספים מעל סכום של 500,000 ₪ בין בפעולה אחת או יותר בתקופה של שלושה חודשים. הסיבה לחקיקת סעיף זה היא שבמקרים רבים קשה מאוד להוכיח את המטרה שמאחורי הפעולה. זו גם הסיבה שהעונש בגין עבירה זה פחות מהעבירה בסעיף 3 לחוק, שכן אין כאן מטרה להסוות או להסתיר את הקשר שבין הרכוש לבין מקורו האסור. ולכן דינו של העובר על עבירה זו הוא 7 שנות מאסר.

מה אם אני לא יודע שהכסף שקיבלתי הושג בעבירה פלילית ?

מהי המודעות הנדרשת לעבירת הלבנת הון?

סעיף  5 לחוק מגדיר מהי הוכחת הידיעה הנדרשת לעבירת הלבנת ההון, המודעות הנדרשת היא ידיעה על כך שהרכוש שלגביו נעשית הפעולה, קשור לעבירת מקור, וזאת גם אם אין ידיעה לעבירה מסוימת אליה הוא קשור. הרעיון שבבסיס מודעות זו זהה לידיעה הנדרשת בעבירות של נכסים גנובים, לפיהן נדרשת מודעות לכך שהנכסים הושגו בפשע או בעוון, אך לא נדרשת מודעות לגבי עבירה מסוימת מסוג פשע או עוון. המחוקק דרש מודעות מאוד רחבה כדי למנוע בריחה של עבריינים מהעמדה לדין בטענה שלא ידעו מהי העבירה אליה קשור הרכוש וזאת אף שידעו שהם מלבינים כספים או עושים פעולות ברכוש אסור.  

 

האם המדינה יכולה לקחת רכוש ?

מהו חילוט רכוש במסגרת החוק?

חוק איסור הלבנת הון קבע בסעיף 21 עילות לחילוט רכוש כאשר אדם הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 או 4. חילוט רכוש יכול להתווסף לכל עונש אחר שיוטל על ידי בית המשפט בשווי של רכוש שהוא רכוש שנעברה בו העבירה, שימש לביצועה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך. כמו כן, הרכוש יכול שהושג במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצועה. רכוש יכול להיות כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון. באם לא נמצא רכוש של הנידון באמתחתו רשאי בית המשפט לצוות על מימוש צו החילוט מתוך רכוש של אדם אחר שהנידון מימן או העביר לו בלא תמורה. בית המשפט לא יצווה על חילוט אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש ולמי שטוען לזכות ברכוש הזדמנות להשמיע טענותיהם.

 

איך אפשר להתגונן ?

 מהן ההגנות הקבועות בחוק?

אדם יהיה פטור מאחריות פלילית  לפי סעיפים 3 או 4 בשני מצבים, כפי שמוגדר בסעיף 6 לחוק:

המצב הראשון הוא כאשר אדם משתף פעולה עם המשטרה לפני עשיית המעשה או מיד לאחר עשיית המעשה אם לא יכול היה להודיע למשטרה לפני כן. המצב השני הוא כאשר חלות על אדם חובות הדיווח לפי סעיף 7 לחוק המטיל חובות על נותני שירותים פיננסיים (לדוגמא: בנקים)

 

 

*** האמור במאמר זה אינו בא כתחליף ליעוץ משפטי זאת הואיל וכל מקרה מאופיין בנסיבות ייחודיות משלו.   

 

 ______________________________________________________________________________________________


לגעת ביהלום

להתאושש מהחקירה

1. חקירת המשטרה שחשפה שני חדרים בקומה החמישית בבניין שמשון שתפקדו כבנק להלבנת כספים, טלטלה את הבורסה ליהלומים. הסוחרים מפוחדים, הבורסה כמעט משותקת והחשש שהמשטרה תשב להם על הזנב מאיימת להבריח את הקניינים להודו ולמזרח. עבור ישראל, יצואנית היהלומים הגדולה בעולם, זה לא עניין של מה בכך

טל אריאל אמיר, אבי אשכנזי ודוד ליפקין | 9/3/2012 15:03

'אווירת נכאים שוררת כאן בכל פינה. כולם מפחדים. אין סוחר יהלומים שלא חושש לפרנסה שלו כי המסחר שותק כמעט לגמרי בעקבות הפשיטות של המשטרה בחודשיים האחרונים', כך מתאר השבוע את תחושתו אחד הסוחרים הפועלים שנים רבות בבורסה ליהלומים ברמת גן, לאחר גל פשיטות רגל שתקף את חברי הבורסה עם חשיפת פעילותו של הבנק המחתרתי שפעל בה.

 

מתחם בורסת היהלומים ברמת-גן. מתנהלת כמו מדינה עצמאית צילום אוויר: אלבטרוס

'זו מלחמת יום הכיפורים של ענף היהלומים, ורבים מהחברים מסתובבים עם הראש באדמה ולא מדברים על הפרשה מחשש שגם הם ייחשדו שלקחו חלק בעיסקאות המפוקפקות והלבינו הון. אותי מכעיסה בעיקר המילה 'מחתרתי'. הרי הבנק היה גלוי לעין, ואני מאמין שגם הבכירים ידעו עליו ושתקו', הוא ממשיך, 'לכולם היה נוח כי העבודה בבנק הפיראטי היתה מהירה יותר ולאיש לא היה אכפת אם בדרך נעשות עבירות מס. אין מה להגיד, הבורסה הפכה בשנים האחרונות לממלכה של כסף שחור. בעיניי זו רעידת אדמה'.

נראה כי רבים בבורסה הכירו את שני החדרים הקטנים בקומה החמישית בבניין שמשון, הימני מבין שני הבניינים הגבוהים בתחילת רחוב ז'בוטינסקי. בחדרים אלה, ששימשו בנק מרכזי עבור רבים מהסוחרים, התגלגלו בכל חודש עשרות מיליוני שקלים, החשד הוא שחלקם תוך העלמות מס אדירות, חלקם במסווה של עיסקאות יהלומים. קשה היה לטעות בטיבם של החדרים. מי שנכנס לחדר הראשון, ששימש כמבואה, נתקל בתכונה של שליחים וסוחרים המחזיקים בידיהם פתקאות צהובות, שכתובים עליהן סכומים של מאות אלפי שקלים לכל הפחות. בחדר משמאל, בעל דלת ההזזה המיושנת, ישב אדם אחד ובידיו אלפי שטרות. רק לעתים הרים את עיניו, ורוב הזמן עסק בספירה כשהוא מתעלם מהקהל הפטפטני החג סביבו.כעת הדלתות סגורות. לפני חודשיים פשטה המשטרה על שני החדרים בטענה שבמקום פועל בנק פיראטי בדומה לשוק אפור. המרות מטבע, מתן הלוואות, העברת כספים לחו'ל ואפילו ניכיון צ'קים נעשו שם כבשגרה. כ־30 סוחרי יהלומים ואבני חן נעצרו, כ־100 נחקרו.

כעת נראה כי הפרשה גררה אחריה דרמה כלכלית המשפיעה על שוק היהלומים הבינלאומי. לטענת כמה יהלומנים, קניינים זרים מדירים את רגליהם מהמקום ששימש מרכז ומופת לבורסות ברחבי העולם מחשש שפשיטות המשטרה יפגעו גם בהם. עקב כך נמשכת הפעילות בבורסה בהיקף הנמוך בכ־70% מזה שבשגרה. 'הענף נתון בסכנת חיסול', הזהיר השבוע אחד מבכירי הבורסה. 'הסוחרים מחו'ל מנהלים את העיסקאות שלהם כרגע בארה'ב, בהונג קונג, בבלגיה ובהודו, ולא רחוק היום שבו יברחו מכאן גם הסוחרים המקומיים'.

המשטרה ורשות המסים ערות לטענות, ובתחילת השבוע קיימו ישיבת חירום בנושא. בישיבה סיפרו בכירים במשרדי האוצר והתמ'ת כי מאז המעצרים והפשיטות המשטרתיות לא נכנס לישראל כסף זר דרך הבורסה. 'אי אפשר לשפוך את התינוק עם המים', העיר אחד הנוכחים בישיבה, 'צריך להכריז על הפסקת אש'.

סמנכ'ל החקירות והמודיעין ברשות המסים אבי ארדיטי קיבל את הטענות והבטיח כי 3,000 חברי הבורסה יוכלו לשוב כעת לפעילות מבלי לחשוש ממצלמות נסתרות,

ממערכות האזנה או מבלשים סמויים. 'הופסקה הפעילות האגרסיבית, ואנו מאפשרים ליהלומנים ליצור עמנו קשר ולהגיש תצהירי מס חדשים ועדכון שומות', מסביר בכיר ברשות המסים. 'נפתח את תיקי הצהרת ההון, וכל מקרה ייבחן לגופו. לא יהיו עוד מקרים כמו זה שנתקלנו בו לאחרונה – חבר בורסה שפעל במקום יותר מ־20 שנה ומעולם לא דיווח לרשויות המס על הכנסותיו. איך הנהלת הבורסה אפשרה לבנק הזה לפעול?'.

עם תחילת החקירה הוקם כוח משימה משולב המורכב מחוקרים מרשויות שונות: יחידת יהלום של רשות המסים, יאח'ה, רשות המכס והמע'מ בירושלים והרשות להלבנת הון. במסגרת החקירה תועדה באדיקות פעילותם של הבנק המחתרתי ושל הסוחרים החשודים בפלילים. אף שהבורסה מתנהלת כמו מדינה עצמאית ומאובטחת, כמו שגרירות במדינה עוינת, הצליח הכוח המשולב להחדיר למקום בלשים סמויים, לרשת חלקים נרחבים מהבורסה במצלמות נסתרות ובמכשירי האזנה ולאסוף כמויות עצומות של חומר מפליל דרך התחזות למאבטחים ולפקידות.

 

פשיטה בהפתעה

לפני כחודשיים ניתן האות, ועשרות בלשים פשטו בהפתעה על בתי סוחרים ועל בנייני הבורסה הגבוהים מבלי להתריע בפני הנהלת המקום מבעוד מועד. בתחילה נעצרו כ־16 עובדים, וביניהם חשודים בניהול הבנק המחתרתי, מתווכחים בעיסקאות ויהלומנים מעלימי מס. על־פי גורמים במשטרה וברשות המסים, בראש הבנק עמדו שניים: דורון אלעד ‏(58‏) מהרצליה ומנחם מגן ‏(47‏) מתל־אביב, שני סוחרי אבני חן מוכרים ומוערכים; תחתם הועסקו 10 עובדים, ובהם שליחים, כספרים, יועצי השקעות ואנשי מטבע חוץ. דמות בולטת נוספת שנעצרה היא זזה ממיסטבלוב ‏(35‏) מחולון, בעל עסק חוקי להמרות מטבע חוץ בתחנה המרכזית בתל־אביב, שעל־פי החשד סיפק את המזומנים הרבים לבנק המחתרתי.

מעצרו של חשוד אחר, מאיר אוחנה ‏(58‏) מראשון לציון, הפתיע רבים מהיהלומנים. אוחנה נחשב לסוחר ותיק ‏(חבר בבורסה כ־30 שנה‏), ובזמנו הפנוי מתנדב ביחידת הכלבנים הצה'לית עוקץ. הוא חשוד כי שימש כמעין מתווך בין הבנק המחתרתי לבין סוחר יהלומים מסין, שהעביר אליו כספים במסווה של עיסקת יהלומים. בבית המשפט, בפני השופט ארז יקואל, הקפיד אוחנה להציג חזות רגועה ומחויכת למרות החשדות הכבדים. בדיון בהארכת מעצרו הכחיש סנגורו עו'ד אורי קינן את החשדות נגדו וטען כי הוא מקפיד לדווח על הכנסותיו בקביעות.

אוחנה, שהורחק מהבורסה למשך 3 חודשים, נלחם בהחלטת בית המשפט, ובשבועיים האחרונים מגיע לעבודתו בבורסה בסדירות. גם ממיסטבלוב הורחק מהבורסה למשך 3 חודשים, אולם הוא עדיין מפעיל את עמדת המרת המט'ח שבתחנה המרכזית. באמצעות סנגורו עו'ד גיל דחוח ציין ממיסטבלוב בבית המשפט כי בידו רישיון עסק חוקי וכי העובדה שחילק כספים אינה קושרת אותו לפעילות הבנק המחתרתי. לדברי עו'ד דחוח, ממיסטבלוב אינו אחראי לדיווחי המס השקריים של יהלומני הבורסה.

שני המנהלים של הבנק המחתרתי טרם שבו לעבודתם. מגן, שהגדירה המשטרה כדמות מרכזית בפרשה, אושפז בתחילת החקירה ולא הופיע לדיון הראשון בהארכת מעצרו. סנגורו עו'ד יאיר רגב טען השבוע כי עיסוקו של מגן היה ונשאר במשך השנים סחר באבני חן. 'אם ניתנו שירותים של העברות כספים, הם היו במסגרת סיוע הדדי בין סוחרים בעיסקאות בינלאומיות', אמר, 'מגן מכחיש כל קשר לפעילות האסורה במסגרת עבודתו בבורסה'.

גם אלעד, שותפו של מגן, חש ברע במהלך מעצרו ואף הוא אושפז בבית החולים. סנגורו פרופ' דוד ליבאי הכחיש בבית המשפט את החשדות וטען כי אין לו כל קשר למשרד שהבנק התנהל בו לכאורה. לדבריו, המשטרה הגזימה כאשר הציגה כבנק מחתרתי משרד המעניק שירותי מטבע. מעצרם של הארבעה, כמו של חלק משאר הנחקרים, הוארך בימים ספורים ולאחר מכן הם שוחררו לבתיהם.

 

רק המדינה מפסידה

שיטת הפעולה של הבנק המחתרתי היתה מגוונת והחלה לפני שנים ארוכות. בתחילה, כך נטען במשטרה, עסקו מפעיליו רק בהמרה לא חוקית של מטבע חוץ, אולם עם הזמן התפתחה הפעילות למתן הלוואות ולניכיון צ'קים. לאחר מכן נעשו גם העברות כספים לחו'ל. 'הבנק פעל כסניף לכל דבר', מספר גורם בצוות החקירה, 'בשעות הבוקר היה הסניף נפתח והעובדים היו מקבלים קהל, מפקידים עבורם כספים, מקבלים אשראי, פורטים צ'קים וממירים מטבע. אין בעיה להפעיל בתוך הבורסה בנק פנימי חוקי, אבל הפעילות פה התמקדה בהעלמה של מיליוני שקלים מקופת המדינה'.

מהחקירה עלה חשד כי הפעילות שהתמקדה בחו'ל היתה בשני מישורים: המסלול התחיל לכאורה בממיסטבלוב, שהעביר את רווחיהם של הפועלים הסינים לארץ מוצאם תמורת עמלות הנמוכות משמעותית מאלה שגובה רשות הדואר. על־פי החשד, כספים אלה הועברו לבנק המחתרתי והומרו לדולרים, ומשם החל הכסף את מסעו לסין כשהוא עובר בדרכו לכאורה אצל אוחנה, האחראי לקשר עם סוחר היהלומים הסיני. את הכסף, כך נטען, שלח אוחנה במסווה של עיסקת יהלומים למשפחות הפועלים הסינים בניכוי העמלות. אך ההעברה דווחה לרשויות המס כעיסקת יהלומים, לאחר שהסוחר הסיני הוציא עבור אוחנה חשבונית פיקטיבית.

כולם נהנו מהעיסקה – הסינים, המתווכים והבנק המחתרתי. המפסידה היחידה היא המדינה. המשטרה משערת כי בדרך זו הלבינו החשודים כ־3 מיליון דולר. המישור השני בפעילות מחוץ למדינה, כך חושדת המשטרה, התמקד בגורמי פשיעה שאינם סוחרי יהלומים, אשר הצליחו לחדור את השריון העבה של הבורסה ליהלומים. על־פי גורם ברשות המסים, העבריינים השתמשו בבנק ובזרועותיו בחו'ל כדי להלבין כספים שהושגו בהימורים ובסחר בסמים ובבני אדם.

'עבריינים אלה מקיימים קשרים עם משפחות פשע', אומר גורם ברשות המסים. 'הבנק הפיראטי שימש כמכבסת כספים, והכסף הולבן במעבר בין הבורסות השונות בעולם במסווה של רכישת יהלומים. אחרי שעשה סיבוב בסין, בהונג קונג ובבלגיה, הגיע הכסף לישראל 'נקי', כביכול לרכישת יהלומים נוספים, אולם בפועל הוחזר לארגוני הפשיעה בניקוי עמלות'.

השיטה השלישית, שהונהגה רק בארץ, התבססה בעיקרה על לחיצות ידיים בין הצדדים ללא חוזה ועל פתקים צהובים דביקים, שקיימים בכל משרד, כתחליף למתן צ'קים. כאשר סוחר אבני חן רצה למכור סחורה היתה התמורה פתק צהוב ועליו חתימה וגובה הסכום. עם הפתק מיהר הסוחר לבנק, לרוב כדי להחזיר הלוואה ישנה. הכסף שהופקד עשה דרכו לסוחר אחר שלווה אותו, והוא שהוציא חשבונית פיקטיבית למוכר אבני החן ובה צוין סכום שקבע הבנק. בין השניים לא התקיימה כל עיסקה. כל השלושה הרוויחו, כך טוענת המשטרה. קונה אבן החן המשיך לגלגל את הכסף בלי לשלם מסים; מוכר האבן קיבל חלק מהכסף, גם הוא ללא הצהרת מס; ומוציא החשבונית קיבל כסף שחור ולא הצהיר עליו.

'בפועל אין לאיש מושג על היקף הכספים שהתגלגל בין הארץ לבין חו'ל בעזרת הבנק המחתרתי', אומר גורם המקורב לחקירה. 'להערכתנו, רוב העיסקאות שנרשמו כמכירת יהלומים היו עיסקאות נדל'ן או עבירות פליליות. בבנק פעלו בשיטתיות, ואני משער שמיליוני דולרים הולבנו כך'.

 

הודו מטילה צל

הבורסה ליהלומים ברמת גן נחשבה במשך שנים ליהלום שבכתר. היא הוקמה בשנת 1937 ובמהלך 75 שנותיה הפכה לאחד ממרכזי היהלומים החשובים בעולם. 4 הבניינים של הבורסה הם כמו עיר קטנה המכילה יותר מ־1,400 משרדים. במתחם ממוקמים גם 6 סניפי בנק, סניף דואר, תחנת מכס, מסעדות, בית כנסת, מרפאה, חנויות ואפילו בית דין פנימי, המספקים את כל צורכיהם ונוחותם של הסוחרים והעובדים.

הבורסה הישראלית נחשבת לגדולה בעולם, ונמצאים בה אולמות מסחר ואגף טכנולוגי בעל ציוד מתקדם לבדיקת יהלומים. במשך שנים נחשבת ישראל ליצואנית היהלומים הגדולה בעולם, והיא מגלגלת 28 מיליארד דולר בשנה. את חומרי הגלם מקבלת הבורסה מהמכרות ברוסיה, במזרח אסיה ובאפריקה, והאבנים מעובדות בארץ ומוצעות למכירה ברחבי העולם. מאחר שייצוא היהלומים מהבורסה מהווה 24% מסך הייצוא התעשייתי של ישראל, היא זוכה מהמדינה ליחס השמור ליחידי סגולה. רשות המסים מחייבת את הסוחרים בתשלום מס נמוך, 10%־15% למחזור, והיא נתנה ליהלומנים מנדט של אמון המאפשר להם לפעול בחופשיות. כך למשל, סוחרים שנחתו בשדה התעופה בן־גוריון הצהירו בכניסה למסלול האדום כי הביאו עמם אבני החן, אולם תכולת השקים מעולם לא נבדקה.

כעת רעדה האדמה תחת רגליהם של סוחרי הבורסה. למרות החשדות החמורים ניסו כמה מהם לתרץ את קיום הבנק המחתרתי כצורך שלא ניתן לוותר עליו. 'כדי לסגור עיסקאות אני צריך שהכסף יגיע במהירות', מספר יהלומן. 'הבנקים הממוסדים עובדים לאט יותר ולא תמיד יש זמן. הבנק המחתרתי סיפק יעילות ולא דרש מאיתנו להשתמש בצ'קים. מי שקנה אבן חן או יהלום הסתפק בפתק הדביק, והוא היה העדות לעיסקה שבוצעה.

'פשוט קיצרנו הליכים. אני לא אוהב את התמימות שכולם מפגינים עכשיו, ואני חושב שכל חברי הבורסה ידעו על הבנק. אני מרגיש שמכרו אותנו, הסוחרים', הוא אומר. 'לפעמים אני חושש שמאחורי עיסקה שאני עושה מסתתר בלש סמוי. חבל שהמשטרה נכנסה לתמונה, ניתן היה למצוא פתרון פנימי במקום לשתק אותנו'.

סוחר ותיק אחר שוקל להעביר את עסקיו. 'אם המצב הנוכחי יימשך העתיד בענף היהלומים יהיה בהודו ולא בישראל', הוא טוען. 'אני לא רוצה לעזוב את המקצוע, אבל כבר עכשיו נראה שהודו נוגסת בנו. היא הולכ