מידע נוסף

מידע נוסף
ייעוץ טרם חקירה ובמהלכה
המשרד מעניק ליווי ויעוץ שוטף בכל שלבי החקירה
ומול כל מסגרות הגופים החוקרים




קרא עוד

הליכי שימוע בהתאם לסעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי

<strong>הליכי שימוע בהתאם לסעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי</strong>
זכות השימוע – הלכה למעשה
 
עו'ד אורי קינן


כיצד מתנהל הליך השימוע, מה היקף חומר החקירה שעובר להגנה, האם יש חובה לשימוע בעל-פה והאם תמיד לקיים שימוע. אלו הן שאלות מרכזיות בהן נתקלים חשודים אשר מקבלים את ההודעה לפי סעיף 60 א ובכך נדון במסגרת מאמר זה/
 
ב – 28.07.2000 הוסיף המחוקק לחוק סדר הדין הפלילי ( להלן: ' החוק') את סעיף 60 א' הקובע כדלקמן:
 
'יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע
 
(תיקון מס' 28)
 
תש'ס-2000
 
(תיקון מס' 28) (תיקון) תשס'א-2001
 
(תיקון מס' 28) (תיקון מס' 2) תשס'ב-2002
 
60א.(א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך.
 
(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
 
(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
 
(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
 
(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
 
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.
 
(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
 
(ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי'ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
 
(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע   סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א).'
 
כיצד ניתן לממש את הזכות וכיצד מתנהל ההליך ?
 
העברת חומר חקירה לחשוד:
 
בעבר, טרם תיקונו של החוק כאמור, לא הייתה הזכות לקיים הליך שימוע דבר אשר ניתן לחשודים באופן קבוע.  בית המשפט העליון בחן דאז את זכות העיון בחומרי חקירה לצורך השימוע וקבע כי הזכות קמה רק עם הגשת כתב אישום ובהתאם לסעיף 74 לחוק – ראה בג'ץ 47/91 ניימן נ' פרקליטות המדינה.
 
מאז כאמור תוקן החוק ובשנת 2007 דן בית המשפט העליון שוב בשאלת הזכות לקבלת חומר חקירה טרם עריכת השימוע והיקפו של אותו חומר, זאת במסגרת בג'ץ 2678/07 משה קצב נ' מדינת ישראל.  בית המשפט העליון קבע כי הנחיות היועמ'ש בנוגע להעברת חומרי חקירה בשימוע מקובלת וההנחיה אושררה בפסק הדין. הנחיות היועמ'ש בעניין זה הן:
 
'לפי סעיף 74 לחסד'פ, זכות העיון בחומר הראיות שבידי התביעה מוקנית לחשוד רק מעת שהוגש נגדו כתב אישום. בהתאם לסעיף 60א(ו), שנוסחו הובא לעיל, אין בהוראות סעיף 60א 'כדי לשנות מהוראות סעיף 74'.
 
יחד עם זאת, לעיתים לא ניתן לממש באופן סביר את זכות הטיעון ללא קבלת עיקרי חומר הראיות שבידי התביעה. לפיכך, יתאפשר עיון החשוד או בא-כוחו בעיקר חומר הראיות שבידי התביעה לקראת השימוע; זאת בכפוף לשיקול דעת התביעה, ככל שזו תסבור כי הדבר אינו עלול לפגוע בעניינם של מעורבים אחרים, להפריע להכנות למשפט, או לגרום נזק אחר (ראו לעניין זה בג'ץ 47/91 און ניימן נ' פרקליטות המדינה, פ'ד מה(2) 872, 876 – 877)'
 
כלומר, חשוד אשר קיבל יידוע עפ'י הנדרש, יכול לקבל לידיו רק את עיקר חומר הראיות ולא את חומר הראיות כולו.
 
כיצד מתנהל השימוע:
 
ככלל, אין עסקינן במשפט 'קטן' המתנהל במשרדי הפרקליטות אלא בזכות החשוד להעביר נימוקים וטיעונים ולנסות לשכנע בדבר טעות משפטית או ראייתית  וכן, במידת הצורך, לשכנע כי אין אינטרס ציבורי להגיש את כתב האישום.
 
הליך השימוע מתנהל  באופן עקרוני בכתב כאמור בסעיף 60א(ד) לחוק ואולם, ככל שהשימוע מתנהל בעל-פה הוא אמור להיות קצר יחסית  וזאת בכפוף לשיקול דעתו של עורך השימוע.  הנחיות היועמ'ש בעניין זה קובעות כי:
 
'יודגש, כי מוסד השימוע אינו מהווה תחליף למשפט, ואין תכליתו לשמש מעין 'משפט זוטא'. מטרת השימוע היא לאפשר לחשוד להציג טענותיו ולשכנע, כי חומר הראיות בעניינו או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשת כתב אישום נגדו. במסגרת הליך זה ניתנת לחשוד ההזדמנות להעמיד את התביעה על טעותה, בין אם מדובר בטעות משפטית או טעות ראייתית. על כן ברור, כי במסגרת הליך השימוע אין מקום להתדיינות פרטנית באשר לנבכי התיק וחומר הראיות הכלול בו, ויש להתמקד בסוגיות עקרוניות אשר מצויות ביסוד טיוטת כתב האישום. בהתאם לאמור משך השימוע, ככל שהוא נעשה בעל-פה, יהיה קצר יחסית (ככלל, ישיבה אחת), בכפוף לשיקול דעת עורך השימוע'.
 
יש לעיתים חשיבות רבה לקיום ההליך בעל פה  בפני הפרקליט המנהל  את השימוע, זאת בשל היכולת לנהל דיאלוג שוטף ביחס  לחומר החקירה ולעיתים, גם אם לא ניתן לשנות מההחלטה להגיש כתב אישום, ניתן בשלב זה לעדן את כתב האישום ולעיתים אף להגיע להבנות בנוגע לרמה העונשית כאשר הדבר מתאים בנסיבות.
 
הניסיון מלמד כי בין אם מתקיים שימוע בעל-פה  ובין אם בכתב, יש ערך רב  בהעברת מסמך כתוב ומנומק המקיף את הטענות הנוגעות לנושא הנידון.
 
האם תמיד צריך לקיים שימוע ?
 
נשאלת השאלה האם יש מקום באופן קבוע להשתמש בזכות ולהעלות נימוקים בפני הפרקליטות ?
 
עו'ד פלילי מיומן יודע כי לעיתים אין כלל מקום לקיים את השימוע זאת הואיל וחומר החקירה פורש תשתית ראיות אשר תוביל בכל מקרה לכתב אישום ובמקרה כזה אין כל סיבה לחשוף כבר בשלב זה את הצדדים החלשים, במידה וקיימים כאלה.
 
כמו כן, גם בהליך השימוע עצמו יש להתנהל בחכמה ולא בפזיזות בהעלאת טענות אשר יכולות, בסופו של יום, להביא להגשת כתב אישום תוך כדי 'סגירת חורים' מצד הפרקליטות בהתאם לטיעונים בשימוע.

במשרד אורי קינן ושות' אנו מלווים הליכי שימוע מראשיתם תוך מתן יעוץ כולל ללקוח, זאת לאחר בחינת חומר החקירה.
למשרד הצלחות בהליכי שימוע כאשר גולת הכותרת בשנים האחרונות היא הצלחתו של עו'ד אורי קינן וצוות המשרד להביא לסגירת התיק נגד מנכ'ל הבנק למסחר, זאת לאחר הליכי שימוע מול פרקליטות המדינה.

נשמח לשרתכם במסירות.

אורי קינן ושות'

Uri Keynan & Co



ראו כיצד יכול עורך דין פלילי מיומן להגיע בנחישות ומקצועיות לתוצאות:
[object HTMLInputElement]