למה זיכה בית המשפט לקוח של משרדנו מקבלת שוחד למרות שמישהו הפליל אותו ?

מעשה בלקוח המשרד (עובד מדינה) שהואשם בקבלת שוחד יחד עם אחר מאת אזרח בעניין הנוגע לעיסוקו.

התיק היה מבוסס על עדות שותפו של הלקוח אשר כביכול הודה בפני חוקרים / מדובבים שהתחזו לעצורים בבית המעצר ואשר איימו עליו שאם לא יספר להם את הסיפור הם יפגעו בו.

ההודאה של השותף הוקלטה לאחר שהמשטרה התקינה את מכשירי ההקלטה בתא המעצר וכך בעצם ניתן היה לשמוע את השותף כשהוא מפליל את הלקוח שלנו בקבלת שוחד.

ואולם... כאשר הקשבנו לכל קלטות בית המעצר, יכולנו לשמוע כיצד החוקרים המיומנים (המדובבים) אשר התחזו לעבריינים מסוכנים בבית המעצר, מאיימים על השותף וגורמים לו לפחדים וחששות כי במידה ולא יספר להם את הסיפור שהם רוצים לשמוע הם יפגעו בו.

התיק הפלילי אותו הגישה הפרקליטות לבית המשפט התבסס רובו ככולו על ההפללה אותה הפליל השותף את הלקוח.

כאשר עלה השותף לעדות בבית המשפט הוא טען כי העדות שלו וההפללה ניתנו כתוצאה מלחץ ואיומים שהופעלו עליו בבית המעצר.

לאחר שחשפנו בפני בית המשפט את קלטות כל השיחה וההתנהלות בבית המעצר, קיבל בית המשפט את טענתנו כי לא ניתן להרשיע את הנאשם (הלקוח שלנו) בעבירה, זאת בהתבסס על עדות השותף וזיכה את הלקוח.

הפרקליטות לא אמרה נואש ופנתה בערעור לבית המשפט העליון בטענה כי למרות הלחצים שהופעלו על השותף, הרי שבסופו של דבר הוא הודה ויש לקבל את הודאתו נגד הלקוח שלנו, גם ולמרות שזו ניתנה בתוך הפעלת לחצים ותחבולות.

בית המשפט העליון, בהרכב בראשות כבוד הנשיאה אסתר חיות, קבע שהתחבולות בהן נקטו החוקרים הן תחבולות אסורות ואישר את הזיכוי של בית המשפט המחוזי.